כרמי אור – "לא חייבת כלום לאף אחד"
בגיל 32 התהפך עולמה של כרמי אור. בעלה, שהיה בן זוגה מילדות ואבי שלושת ילדיה, עזב את הבית והיא נאלצה להתחיל את חייה מחדש – לבדה, אם חד־הורית עם שלושה ילדים קטנים ונטל כלכלי כבד.
“הבנתי שדמי המזונות אינם משכורת, ושאני צריכה לבנות את עצמי מחדש בעשר אצבעות”, היא מספרת. אור פנתה לעובד הסוציאלי של היישוב וביקשה את כל ההקלות האפשריות לשנה אחת, כדי שתוכל להרים את עצמה.
התחלה מאפס והולדת השליחות
כרמי, שגדלה בכפר פינס ולמדה באולפנה ובאוניברסיטת בר־אילן, עבדה בעבר בעבודות מזדמנות, אך המשבר האישי הוביל אותה למסלול חדש: למידה והבנה עמוקה של כלכלה אישית.
במקום לחפש משרה קבועה, היא החליטה ללמוד השכלה פיננסית ולהתמקצע בתחום. משם הדרך הייתה קצרה להפוך ליועצת כלכלית, מרצה ומלווה משפחות – ולבסוף גם מחברת הספר “אני לא חייבת כלום לאף אחד”, שראה אור בעזרת גיוס המונים.
מחינוך פיננסי אישי – למיזם לאומי
לאחר לימודיה, החלה כרמי להעביר סדנאות לייעוץ כלכלי לזוגות ומשפחות. אחד הפרויקטים הראשונים שלה היה ליווי אנשי גוש קטיף לאחר הפינוי, שם טיפלה בעשרות משפחות שנקלעו לקשיים כלכליים.
“הבנתי שהבעיה אינה רק חוסר בכסף, אלא בעיקר חוסר בניהול נכון וקבלת החלטות”, היא אומרת.
בהמשך הצטרפה למיזמים לאומיים – בהם תוכנית לחינוך פיננסי בצה"ל, שהכשירה קצינות ומש"קיות ת"ש לסייע לחיילים בהתנהלות כלכלית.
במקביל פיתחה פרויקטים חדשניים כמו “זוגיתא” – יוזמה שקראה להורים לכלול קורס כלכלי לזוגות צעירים כחלק מהוצאות החתונה. “כולם חשבו שזה רעיון מעולה, אבל גיליתי שהישראלי הממוצע מעדיף להוציא 100 אלף שקל על אירוע ולא 1,000 שקל על ייעוץ לחיים”, היא מחייכת.
אגואיזם כלכלי – לא מילה גסה
בספרה ובסדנאותיה, אור מדגישה את המושג שיצרה – “אגואיזם כלכלי”. לדבריה, המשמעות איננה אנוכיות אלא בחירה מושכלת.
“אני מתחשבת רק ברצונות ובצרכים האמיתיים שלי ולא נכנעת לתכתיבים של ‘מה יגידו’. אם מזמינים אותי לחתונה, אני לא חייבת להגיע רק כי מצופה ממני. אני בוחרת להשקיע את זמני וכספי במה שחשוב לי ולמשפחתי”.
הגישה הזו, היא אומרת, שחררה אותה מתחושת אשמה ולחץ חברתי והביאה עמה שלווה כלכלית ותחושת שליטה.
בחירה במקום ויתור
אור מתארת כיצד למדה לראות בהחלטות כלכליות לא ויתור – אלא בחירה. “כאשר בחרתי לוותר על אחד מכלי הרכב שלנו בזמן כתיבת הספר, לא ראיתי בכך הקרבה. זו הייתה החלטה נכונה כלכלית ורגשית, שאפשרה לי לעבור את התקופה בשלווה”.
גישה זו – של ראיית הוויתור כהתייעלות ולא כהפסד – היא בעיניה מפתח לאיזון נכון בין רווחה כלכלית לרווחה אישית.
חינוך פיננסי מגיל צעיר
לאורך השנים הבינה כרמי שהמפתח לשינוי עומק טמון בחינוך פיננסי מגיל צעיר. היא ממליצה להורים להתחיל כבר בגיל ארבע או חמש ללמד ילדים את ערך הכסף, האחריות והבחירה.
במאמריה היא מציעה מספר עקרונות פשוטים ליישום בבית:
לנהל שיח פתוח עם הילדים על מטרות וחלומות משותפים, ולתגמל על עבודות בית שחוסכות זמן וכסף.
להתחיל עם דמי כיס סביב גיל חמש, ולהפסיק בהדרגה סביב גיל עשר תוך מעבר לשיח של אחריות ויזמות.
לעזור לילדים להגדיר יעד חיסכון ברור, להשוות מחירים ולבנות תוכנית פעולה עד להשגת המטרה.
לשלב מקורות הכנסה נוספים כמו מתנות מסבים וסבתות או חיסכון קיים, כחלק מהתוכנית המשפחתית.
לעודד דחיית סיפוקים ולרתום את המשפחה המורחבת ליעדים גדולים, כמו רכישת כלי נגינה או טיול משפחתי.
המסר
כרמי אור רואה בחינוך פיננסי לא רק מקצוע אלא שליחות – שינוי תפיסתי של אחריות, בחירה וחופש אישי.
“האגואיזם הכלכלי הוא לא סיסמה”, היא אומרת. “זו הדרך לשים את עצמנו במרכז, לבחור במה שטוב לנו באמת, ולחיות חיים חופשיים ומאוזנים מבחינה כלכלית ונפשית”.
כתבה בעיתון לאשה